דף הבית > עדכוני בלוג > אוקטובר הורוד: חודש המודעות הבינלאומי לסרטן השד גם בריסים ורסיסים

אוקטובר הורוד: חודש המודעות הבינלאומי לסרטן השד גם בריסים ורסיסים

אוקטובר הורוד - חודש המודעות לסרטן השד

אוקטובר הורוד – חודש המודעות לסרטן השד

חודש אוקטובר הוא חודש המודעות הבינלאומי לסרטן השד, והרגשתי שהבלוג הזה חייב לקחת חלק בזה.
קהל היעד של הבלוג הוא בעיקר נשים, וזה בדיוק המקום להעלות בו את נושא המודעות לעניין הזה.

כולן מכירות את הסלוגן "אחת מתשע". הסטטיסטיקה אומרת שאחת מכל תשע נשים חולה או תחלה בסרטן השד.

אני מכירה את ההתמודדות הזו עם המחלה מקרוב.
3 דודות שלי חלו בסרטן השד. אחת נפטרה, אחת מתמודדת איתה בימים אלו ואחת החלימה, ברוך השם.
חברה טובה שלי, שעבדתי איתה לאחר הצבא, והרגשתי שנשלחה אליי מלמעלה להיות מנטורית שלי לפרק הזמן הזה בחיים שלי, נפטרה מהמחלה הזו.
לפני מספר חודשים איבדתי למחלה הזו חברה טובה נוספת שהיתה חלק מהחיים שלי כמעט 15 שנים, אשה מדהימה, אמא לשתי בנות מדהימות, והיא עדיין חסרה לי.
חברה משותפת של שתינו, מתמודדת עם המחלה בימים אלו, ואני מלווה אותה בתהליך, בהרבה אהבה, ושואבת ממנה כוחות נפש עצומים. דווקא ממנה, כי היא אופטימית, ושמחה, וזה מדהים בעיניי.
למעשה, את הפוסט הזה אני כותבת מהמחלקה האונקולוגית בבית החולים איכילוב, בו היא עובדת טיפול כימותרפי ברגעים אלו ממש.

מבחינה חיצונית המחלקה הזו נראית מדהים. הפרקט, העיצוב הוא בסגנון זן – עץ וזכוכיות חלביות, כ"כ מרגיע, ועם זאת כ"כ מטריד.
יש כאן יותר מ-30 חדשים במחלקה הזו. משהו כמו 4 עמדות בכל חדר. והתפוסה מלאה. כל הזמן.
וזה רק היום. זו מחלקת אשפוז יום. בכל יום מגיעים לכאן אנשים אחרים, ובכל יום התפוסה זהה. תעשו את המתימטיקה בעצמכם.

לפעמים מרגיש לי שיש במחלה  הזו, כמו בעוד דברים, משהו קצת מיסטי. משהו אנרגטי גדול הרבה יותר ממה שהשכל שלנו מסוגל לתפוס.
כאילו דווקא בזמן שאנשים שיפוטיים יותר כלפי אנשים אחרים, דווקא בזמן שיש בו מחלוקות, ופירוד, וחידוד השוני בין קבוצות, ועמדות של "אנחנו" ו"הם", דווקא בזמן הזה יש איזו מגיפה כזו שלא עושה הבחנה. שפוגעת גם "בנו" וגם "בהם".
ואולי זה כדי שנבין שכולנו בעצם אחד. חלקים קטנים שמרכיבים פאזל אחד גדול. רקמה אנושית אחת גדולה. אולי. אין לי תשובות…

אבל אני בנאדם אופטימי. יש הטוענים שאופטימי מדי (אנשים – אין דבר כזה. כל המרבה הרי זה משובח), ואני מתכוונת בבלוג הזה לגשת לחודש המודעות מהכיוון האופטימי דווקא.

מאוד קל לקרוא את הסטטיסטיקות ולראות את המחלקות והסיפורים בטלוויזיה ולהכנס להלך רוח פסימי.
אבל בסופו של דבר, בין אם מדובר במחלה או בחשש מהמחלה, או בכל דבר אחר בחיים, מה שגורם לתוצאה להיות כזו או אחרת תהיה הגישה.
אמנם, ברוך השם, אני בריאה והחיים שלי טובים ואני אוהבת אותם, ומי אני שאבוא ואייעץ ואמליץ. אבל זו הדרך שבה אני חיה את החיים שלי, ואני כותבת את הדברים מתוך נקודת המבט שלי והגישה שלי. (ובינתיים זה עובד סבבה 🙂 )

נכון, מאוד פשוט לבוא ולומר "תחשבי חיובי", "תשמחי", "הכל לטובה". אבל הרבה פחות פשוט ליישם.
זו עבודה.
אבל זו העבודה הכי חשובה שנעשה אי פעם בחיים שלנו.
כי הגישה שלנו לדברים, היא זו שתשפיע על התוצאות שלהם. (בין אם בענייני בריאות, ובין אם בעניינים אחרים).

וכאן אני רוצה לספר על הרב שאני לומדת אצלו – הרבה אליהו עזרד. אני לומדת אצלו כבר 6 שנים קבלה, במכללת אחלמה.
לפני משהו כמו שנה גילו אצלו את המחלה. לא התקיימו שיעורים משהו כמו חודש. הוא סיפר לנו שבמחלקה שלו בבית החולים הוא עשה ללא הפסקה מדיטציות צחוק. שעות של צחוק. והוא החלים. למעשה, הגידול פשוט נעלם להפתעתם של הרופאים. (יש הרבה סיפורים כאלו, אבל פה מדובר באדם שאני מכירה אישית, שהוא מורה רוחני שלי כבר שנים).

השתמשתי בגישה הזו לפני כמה שנים, כשהייתי בתקופה בחיים שהרגשתי לא בזבל, במיץ של הזבל. ופשוט עשיתי מרתונים של קומדיות, כמה שעות ביום. וזה עבד. העיקר לצחוק. כמה שיותר. צחוק הוא בריאות בצנצנת.

וקשה לי להמנע מלהזכר במה שסבתא שלי זכרונה לברכה היתה אומרת. אשה גדולה מהחיים, מדהימה. אחת הנשים הדומיננטיות ןהחשבות בחיים שלי. מי שבחוכמה הפשוטה והתמימה שלה ידעה מה שהיום קואצ'רים בעולם מתחילים לגלות.
היא תמיד אמרה שהכל תלוי באיך מתייחסים ואיך מדברים על דברים. היא אמרה לי – אם תתלונני שרע לך, אלוהים יאמר – זה רע? אני אראה לה מה זה רע, ואז יהיה רע יותר.
אבל אם אתייחס להכל כטוב, אז אלוהים יאמר זה טוב? אני אראה לה מה זה טוב, ואז רק יהיה טוב יותר כל הזמן.

במרוקאית זה נשמע הרבה יותר טוב :). בכלל מרוקאית זו שפה מדהימה. מצחיקה וצינית בטירוף. זה פשוט מאלץ אותך כל הזמן לצחוק, כי ככה זה, אלו הביטויים וזו הדרך לומר דברים, בהומור.

לימים קראתי גרסאות שונות של המשפט הזה.
ולא משנה אם אתם מאמינים באלוהים או לא. העניין הוא פשוט.
ראיתם את הסרט הסוד? ("כן" המוני 🙂 ). זה בדיוק חוק  המשיכה.
אם הגישה תהיה של התמקדות ברע, אז נמשוך עוד רע לחיים שלנו.
ואם הגישה תהיה של התמקדות בטוב, אז עוד טוב ימשך לחיים שלנו.

האמת שהפוסט הזה יצא בכלל לא בכיוון של מה שהתכוונתי, אבל יאללה בכיף 🙂

אז לפני שאני מסיימת ומתחילה באופן רשמי את החודש הורוד בבלוג, אני רוצה לצרף כאן יוטיוב קצר של חלק קטן מהסרט "הסוד".
הסרט מראה איך אפשר למשוך שפע לחיים בתחומים שונים. והחלק הזה ספציפית מדבר על הסוד ובריאות, ומראה בחורה שהחלימה מסרטן השד בזכות הגישה שלה לעניין. תריצו קדימה דקה וקצת.

חשבו חיובי וצחקו הרבה! חיבוקים 🙂

תגובות

comments

 

קטגוריות:עדכוני בלוג
  1. לימור
    7 אוקטובר, 2010 מתוך 20:25 | #1

    מחלה מזעזעת ביותר….

  2. קורין
    7 אוקטובר, 2010 מתוך 20:29 | #2

    בהחלט. אבל היא קיימת….

  3. לימור
    7 אוקטובר, 2010 מתוך 20:46 | #3

    לצערנו הרב…אני מקווה שמתישהו ימצאו תרופה..
    אני מצדיעה לכל אחת שמתמודדת עם זה ומנצחת את המחלה הארורה הזאת.

  4. לימור
    7 אוקטובר, 2010 מתוך 21:00 | #4

    קראתי כמה פעמים את הפוסט הנוכחי ואני ממש מצדיעה לך ולמי שאת מכירה שמתמודד עם המחלה הזאת וכל הכבוד לך על החשיבה החיובית.
    אני נמצאת כרגע בתקופה די רעה בחיי ומנסה גם לחשוב חיובי ולא תמיד מצליחה…
    תודה על הפוסט הזה.

  5. קורין
    7 אוקטובר, 2010 מתוך 21:18 | #5

    היי לימור, מחזקת אותך מכאן.
    תכנסי לסרטון שהכנסתי ותעשי דאבל קליק להגיע ליוטיוב ותראי את כל סדרת הסרטונים הזו. זה מאוד מחזק

  6. לימור
    7 אוקטובר, 2010 מתוך 21:23 | #6

    היי,אני אסתכל.
    תגידי,קראת את הספר הסוד?שהוא יצא עבדתי בסטימצקי ומכרתי מלא מלא עותקים שלו.עד כדי כך שהיה צריך להביא מלאי כל הזמן.
    תודה חמודה 🙂
    אני צריכה חיזוקים..

  7. קורין
    7 אוקטובר, 2010 מתוך 21:26 | #7

    קראתי, וגם ראיתי את הסרט, שהסרטון שלו בפוסט הוא חלק ממנו.
    וגם השתתפתי בסמינר משיגי יעדים של ערן שטרן שהוא מוסמך להעביר סדנאות של בוב פרוקטור בארץ.
    מתעסקת עם העניין הזה די הרבה זמן. מאוד מאמינה שמחשבות יוצרות מציאות.

  8. לימור
    7 אוקטובר, 2010 מתוך 21:35 | #8

    יש לך ספרים מומלצים בסגנון חוץ מהסוד?

  9. קורין
    7 אוקטובר, 2010 מתוך 21:45 | #9

    האמת שיש לי מלא. אכין לך רשימה ואשלח לך במייל

  10. לימור
    7 אוקטובר, 2010 מתוך 21:49 | #10

    תודה רבה..אני ארשום לך את המייל במסר בפייסבוק

  11. 8 אוקטובר, 2010 מתוך 16:35 | #11

    כל הכבוד על הרעיון והיוזמה של חודש ורוד בבלוג!
    וכל הכבוד על הפוסט והמחשבות החיוביות :.))
    אני בעד!

  12. קורין
    8 אוקטובר, 2010 מתוך 22:34 | #12

    תודה רבה שלומית 🙂

  1. 7 אוקטובר, 2010 מתוך 20:11 | #1
  2. 9 אוקטובר, 2010 מתוך 19:21 | #2
  3. 13 אוקטובר, 2010 מתוך 19:25 | #3
  4. 14 אוקטובר, 2010 מתוך 23:28 | #4
  5. 16 אוקטובר, 2010 מתוך 18:40 | #5